עובד שכיר - כאשר מעסיק שהוא תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו והסכם העבודה עם העובד נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, לעניין דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. המעסיק בישראל מדווח ומשלם דמי ביטוח בעד העובד המועסק בחו"ל על פי שיעורי דמי הביטוח החלים על עובד בישראל, באמצעות טופס 102. העובד בחו"ל מבוטח לכל ענפי הביטוח שחלים על עובד בישראל, לרבות ביטוח נפגעי עבודה. התקופה הזו מוגבלת בזמן, וניתן לקבל אישור להאריך את התקופה מעבר לחמש שנים של שהייה בחו"ל.
עובד עצמאי - עובד עצמאי, שמנהל את עסקיו לסירוגין בישראל ובחו"ל אשר מבוטח בארץ כעובד עצמאי, מבוטח לכל ענפי הביטוח, לרבות לענף נפגעי עבודה. הביטוח כעובד עצמאי בארץ מגביל את תקופת השהייה בחו"ל ברציפות לחצי שנה עם אפשרות הארכה לשנה.
כאשר כל העיסוקים הם בחו"ל וכל ההכנסות הן מחו"ל, העובד העצמאי מבוטח ומשלם כמבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי (כמו הכנסות פסיביות-12% בשיעור המלא של דמי הביטוח).
בעל שליטה - תושב ישראל, שנותן שירותים בחו"ל לחברות זרות, ומקבל את שכרו כבעל שליטה מחברה שהקים בישראל למטרה זו בלבד, דומה לעצמאי שנותן שירות רק בחו"ל כפי שהוסבר לעיל. כאשר פעילות בעל השליטה מתבצעת רק בחו"ל ובארץ אין פעילות נוספת, סביר שהמוסד לביטוח לאומי לא יכיר בבעל השליטה כעובד שכיר בארץ. המשמעות היא שבעל השליטה אינו מבוטח לענף פגיעה בעבודה, לדמי לידה ועוד. הכיסוי הביטוחי שיעניק המוסד לביטוח לאומי יהיה חלקי: לקצבת זקנה, לקצבת שאירים, לתגמולי מילואים בסכום מינימום וכד'.
נציין כי הדין האמור של חיוב כהכנסה פסיבית בלבד, חל גם על "שכיר רגיל" שעובד בחברה זרה בחו"ל.
נוסיף ונציין כי אין האמור מתייחס רק למצבים של relocation, אלא אף למצבים של תושבות ישראלית ברורה.
לפיכך, טרם יציאתו של מבוטח לעבוד בחו"ל, מוצע לבחון בקפידת יתר את תנאי פעילותו בחו"ל ואת אופי הפעילות שיש לו בארץ.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט)
